Rav Shlomo Miller On ‘Kosher Switch’: “It is Zilzul Shabbos”

3
>>Follow Matzav On Whatsapp!<<

שלמה אליהו מילרrav-shlomo-miller

רה”כ ואב”ד דכולל טאראנטא

בלע”ז ”Kosher Switch“ ” הנה לדעתי אין להתיר כלל המתג אור שקורין “כשר סוויטש

ואין לי פנאי להאריך אבל יש צורך גדול להעיר על שתי נקודות שלדעתי הרבה טועים

בזה.

א] לדעתי כל העברת מידע למחשב בשבת יש בו מלאכה של תקון מנא שהוא מכשיר

עבודתו. והנה לענין שעון כתב המשנה ברורה בסימן של”ח ס”ק ט’ לענין זוג המדקדק

לשעות דמותר להכינו מבעוד יום אבל בשבת אסור, לא מיבעיא דאם עמד דאסור

להכינו שילך ואפילו רק בנענוע חוט הברזל שמתנענע ויש בזה איסור תורה לכמה

פוסקים דהוי בכלל תיקון מנא, אלא אפילו בעודו הולך אסור ג”כ למשוך המשקולות

(או ב”טאשין אוהר” חוט המושך הגלגלים) שלא יפסוק הלוכו. וע”ש בשעה”ת אם זה

מה”ת או מדרבנן ע”ש ס”ק י”ח. ופשוט שבשעה שאינו הולך שכתב דיש בזה אסור

תורה לכמה פוסקים, הוא אפילו אם יתחיל פעולתו אחר זמן שיש כאן איזה מניעה

והוא מסיר המניעה לאח”ז, מ”מ תקון מנא נעשה עכשיו בשעת עריכת השעון. וכן נמי

בכל מידע שהוא מעביר למחשב בשבת, וע”י מידע זה יפעול המחשב לאח”ז יש כאן

עכשיו תיקון מנא.

ב] מש”כ הרבה בהיתר של גרמא וכדומה: והנה עיין בסימן רס”ה במש”ב ס”ק ו’ לענין

ביטול כלי מהיכנו שהביא בשם מהרי”ל עצה להשים כלי תחת השלחן והסכים המג”א

לזה דישים הכלי מבע”י תחת השלחן ובשבת אחר האכילה יסיר את השלחן והכלי

עומד מעצמו תחת הנר, ואף דהוא גורם בשבת לבטל כלי מהיכנו ע”י הסרת השלחן

מ”מ שרי כיון שאינו מבטלו בידים בשבת. ועוד דהא אין אנו נזהרים מלהשים כלי

בשבת על השלחן תחת הנר אע”פ שנופל בו שמן כי אינו מתכוין לכך ה”נ אין

מתכוונים כשמסיר השלחן אלא להצלת השלחן שלא יפול עליו הנר עכ”ל, והנה מובא

במ”ב דלהשים בשבת כלי תחת השלחן ואח”כ להסיר השלחן והכלי ישאר תחת הנר

אסורה ואף דכל מעשה לחוד שרי, דודאי שרי להשים כלי תחת השלחן בשבת ואין כאן

שום סרך איסור, וכשהכלי כבר מונח תחת השלחן שרי להסיר השלחן אבל לעשות

מעשה שניהם יחד בשבת שימת הכלי והסרת השלחן אח”כ אסור אף דאפילו גרמא אין

כאן מ”מ אסור, וזה אף שכוונתו רק להצלת השלחן כשמסיר השלחן, ואם כוונתו

שיפול השמן לתוך הכלי לפי טעם ב’ במ”ב יאסר אף במניח הכלי תחת השלחן מע”ש.

וכ”ש להשים כלי תחת השלחן ויודע שאח”ז יבוא מישהו ויסלק השלחן א”כ יש איסור

מבטל כלי מהיכנו בשעת הנחת הכלי תחת השלחן אף שהביטול לא יבוא אחר הסרת

השלחן ואחר נפילת השמן לתוך הכלי, מ”מ נכלל בגזירת חכמים של ביטול כלי מהיכנו

ואף שלכאורה יש להתיר זה מדין גרמא ומדין הסרת המונע מ”מ אסור. ואי הטעם

שגזרו ע”ז שידעו חז”ל אם יעשה כן, הנה זה דבר ההוה תמיד ובזה הבינו שבמשך

הזמן תבטל עי”ז איסור ביטול כלי מהיכנו. והתירו גרמא רק באופן מקרה כמו בשרפה

שאין זה דבר קבוע בכל שבת ולא יבוא ע”י כן לאסור כבוי, משא”כ בדבר קבוע והנה

אסור להשים כלי תחת השלחן בשבת ואח”כ להסיר השלחן (או אם השלחן יסתלק

מכח מחשב לאח”ז) אף דכל מעשה בפנ”ע שרי. וא”כ בכל גרמא שיעשה בקביעות אין

להתיר כמו שאין מתירים גרמא של ביטול כלי מהיכנו.

[לפי טעם ב’ במ”ב שאינו מכוין שהשמן יפול לתוך הכלי אפשר שיהא שרי גם להשים

כלי תחת השלחן בשבת ולהסיר השלחן אח”כ בכוונה להצלת השלחן לחוד, ומה שלא

התיר המ”ב רק אם משים הכלי מע”ש אולי הטעם מפני שאינו מתיר אלא בצירוף ב’

הטעמים].

איך שיהיה אם אסור להשים כלי תחת השלחן ואח”כ להסיר השלחן כ”ש שאסור

המתג אור שקורין “כשר סוויטש”.

ג] ובכלל ענין הגרמא היא סוגיא עמוקה שאף שמתירים להשים כלי חרש מלאים מים

לפני הדליקה כמבואר בסימן של”ד סעיף כ”ב. אולם לעשות מחיצה של שלג לפני

הדליקה פליגי הראשונים בזה ע’ תוס’ שבת מז: דדעת ר”ת ור”ח דרק כל”ח מלא מים

חשוב גרמא ושרי משא”כ מחיצה של שלג דאין הפסק בין מים לניצוצות. ותוס’ שם

מצדדים דלפי ש”ס שלנו אפשר דשרי גם במחיצות של שלג. ועיין ריטב”א שהביא

שהתוס’ מקשים על פירוש ר”ח ור”ת מטלית שאחז בו אור שמותר לתת מים מצד אחר,

ובריטב”א תירץ דכל שיש ריוח שום דבר בין המים והאש הפסקה חשיבה להו כיון

דאפשר שתכבה קודם שתגיע שם. ואף שיש להאריך בכוונת תירוצו מ”מ זה מפורש

בדבריו דלדעת ר”ח ההיתר של גרמא הוא רק מפני שאפשר שתכבה קודם לכן ע”ש. וע’

ברשב”א שבת ק”כ דרק מחיצה של כלים שרי, דאפשר דלא מתבקעי אבל מחיצה של

מים לא שרי כן דעת ראב”ד ורמב”ן להעמיד דעת הרי”ף, וע’ תשו’ אבנ”ז סי’ ר”ל מש”כ

לענין היתר כלים מלאים מים דהוי כמו כח כחו ע“ש ואף דגרמא כשמכוין חייב, הכא

רוצה שהאש לא תעבור כלל ואין מחשבתו שהכלים יתבקעו ואח”כ המים יכבו

הדליקה דאדרבה רוצה שלא יבקעו הכלים והאש תכבה קודם שתגיע לכלים ע”ש

בפלפולו.

ובאמת בכל גרמא כשמכוין לכך כבר האריכו המפרשים דאפשר שאין כאן פטור גרמא

דאדרבה הלא מבואר בב”ק ס. דאף דזורה ורוח מסייעתו לענין נזקין הוי גרמא, מ”מ

לענין שבת חייב דמלאכת מחשבת אסרה תורה וע’ ישועת יעקב סוף סי’ של”ד מה

שהאריך נכדו מו”ה צבי הירש דיש כמה פוסקים האוסרים גרמא אם מכוין לכך ע”ש

מה שהאריך בזה ע”ש בד”ה ועדיין.

וידוע דעת הרא”ש במסתפק מן שפופרת של ביצה שהיא למעלה מן הכלי חשיב מכבה

ממש וחייב עליה אף שכבוי נעשה לאחר זמן, ועיין אבנ”ז סי’ רל”ב מש”כ בדעת

הרא”ש, ואיך שיהי’ דעת הרא”ש דהיתר גרמא רק באופן שאינו נוגע בדבר הדולק אלא

עשה דבר חוצה לו הגורם את כיבוי כשתגיע שם הדליקה, אבל הכא השמן והפתילה

שניהם גורמים והממעט מאחד מהם למהר הכיבוי חייב. והיינו דעל הכיבוי הבא

לאחר זמן לא מקרי גרמא כיון שעשה פעולה בדבר שידלק לאח”ז אף שעכשיו אין

נעשה שום מלאכה.

וב”ה כבר כתבו ”Kosher Switch“ היוצא מדברינו, שח”ו להתיר המתג אור שקורין

רבנים חשובים לאסור. ופשוט שיש בזה זלזול שבת שרוצים לעשות שבת כימי החול

והשבת אצלנו ברכה ולא בעיה שצריך לפתור לעשותו כיום חול ושיהא אופן לעשות

ביום שבת הכל כימי החול ח”ו. ובעזהי”ת נזכה להבין ששמירת שבת ברכה היא לנו.

{Matzav.com Newscenter}


3 COMMENTS

Leave a Reply to Dovid.R Cancel reply

Please enter your comment!
Please enter your name here