Watch: Gingrich On Why Trump’s ISIS Strategy Is The Right One

סיפור על איש עסקים מר. ז.א. שעלה על טיסה ומופתע לראות לידו ילדה בת שמונה ללא מלווה. הוא התפעל מההתנהגות הבוגרת והרגועה שלה לאורך השעות הארוכות של הטיסה. בשלב מסוים היא שלפה מהתיק חוברת ציור וצבעים וציירה להנאתה. וכך נמשכה הדרך. בשלב מסוים, פתאום היו “כיסי אוויר” והקברניט הודיע שחייבים לשבת ולהדק חגורות בטיחות.

במשך יותר מחצי שעה נמשכו מערבולות האוויר, המטוס “נופל” ומיטלטל, אנשים פחדו צעקו ובכו, חלקם התפללו וצעקו שמע ישראל וכו’ ואפילו איש העסקים ישב רועד מפחד ותהלים בידו, הוא החזיק בידיות המושב והתפלל בבכי שהסיוט ייגמר. פתאום הוא שם לב שהילדה הקטנה – עדיין יושבת בשקט במקומה. את חוברת הצביעה הניחה בכיס המושב, היא ישבה נינוחה ולא נראתה מודאגת. כשהכל נרגע, הוא לא יכל שלא להחמיא לשכנתו הצעירה: “את גיבורה! איך יכולת לשמור על קור רוח ורוגע? בפרט שאת כאן לבד!”

הילדה הצנועה חייכה בביישנות וענתה: “הטייס הוא אבא שלי. הוא הטייס הטוב ביותר בעולם והוא לוקח אותי הביתה”. כשילד/ה קטנ/ה יודעים שהם בידיים של אבא, הם מרגישים בטוח… כ”שיהודי” זוכר מי נושא אותו על כפיו, אז הוא בידים טובים! האם יש עדיין מקום לדאגה? אך ורק הקב”ה יכול לעזור לנו עם כל דבר שצריכים בעולם. לא המדינה ולא החכי”ם ולא העסקנים ולא… רק הקב”ה בעצמו עוזר לנו כל הזמן!