[COMMUNICATED]
COVID-19 continues to make its mark on the Jewish calendar, this time casting its shadow on Lag BaOmer. Lag BaOmer in Meron is perhaps the antithesis of social distancing – tens of thousands of Jews typically gather at the resting place of Rabbi Shimon Bar Yochai to celebrate his yahrzeit. The custom is an old one: The “Rashbi” as he is otherwise referred extended his blessings to all those who visit him on the 33rd day of the Omer.
Last month, as the pandemic built in intensity, the Rashbi’s grave was sealed to prevent congregants from gathering together. Since then the restrictions have eased slightly, and a small group of avreichim have begun to pray & learn at the once-bustling site. This Lag BaOmer, in keeping with Ministry of Health guidelines, a small group of emissaries will pray & learn together in Meron. It will be an extremely unique occasion, in stark contrast to the massive crowds of previous years.
A small group of emissaries, who are part of the kollel Ha’Or Shebazohar, are using this tremendous opportunity to raise money for those who have been affected by COVID-19. This includes those who have lost loved ones to the virus as well as those who have entered poverty due to its effects on the economy. Donors to the cause will have their names added to the prayer lists for Meron next week.
Now is a time when many are connecting to the protection and comfort of prayer. Those who would like to add their names or the names of their family members to the Meron prayer list can do so here for a limited time.
סגולה נפלאה לרחמי שמים – לכל עם ישראל החביבין זה הזמן לנו להתעורר להתחזק ולקבל את שמירת ההלכה של מורא מקדש ובפרט בשעת התפלה.
א: שלא לדבר בזמן התפלה מתחלתה ועד סופה, וגם לא בקריאת התורה. [שו”ע או”ח סימן קכ”ד וסימן קמ”ו ושם במפרשים]
ב: לסגור הפלאפונים. שו”ע או”ח סימן צ”ו.
ג: שלא ללכלך את ריצפת הבית הכנסת בזריקת ניירות טישו וכדומה.
שו”ע או”ח סימן קנ”א, אשר הזלזול בזה הרי זה גורם לא רק לצרות רח”ל כמובא בספה”ק, אלא גם לסגירת בתי הכנסת כמובא בספר חסידים סימן ר”ט וזה לשונו, אם תראה בית של צדיק או בית הכנסת חרב, או רשעים דרים בו, דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון.
וכן בית המדרש שנוהגים בו קלות ראש, סופו נופל ביד ערלים, דיו לעבד שיהא כרבו, כי לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ד’ עד שנהגו בו ישראל, שנאמר ירמי’ ז יא, המערת פריצים היה הבית הזה, ואח”כ וארוה כל עוברי דרך. לעולם לא יעשו הערלים רעה, אלא א”כ יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה. ולא יתבזו ת”ח אא”כ יבזו זה לזה תחילה, או שמבזין את התורה ואין מוחין בידם.
ובענין האיסור הנורא והאיום לדבר בשעת התפלה;
בשעת התפלה לא ישיח שיחת חולין ואם שח הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו [שו”ע או”ח קכ”ד ז’] ולשון זה ‘גדול עוונו מנשוא’ אין לו אח ורע בשאר מקומות בשו”ע, ומקורו באורחות חיים בשם רבינו יונה (כמובא בב”י), וטעם חומרתו הכבידה נימק בספר הגן דרך משה [ליום תשיעי] בזה”ל “ונראה לי כוונת השו”ע שהוא כמו רוצח שנהרגים על ידו כמה בנים וכו’ ועל כן חטאו גדול כמו חטא קין שהרג לאחיו וגדול היה עוונו מנשוא [בראשית ד’ י”ג].עיי”ש באריכות בזה.
ובזוהר הקדוש (פרשת תרומה) כתוב, שכל המדבר בבית הכנסת בשעה שהציבור עסוקים בשבחו של מקום הרי הוא מראה בעצמו שאין לו חלק באלהי ישראל. וכתב בשער הכוונות (דף ד עמוד א) שרבינו האר”י ז”ל היה נזהר שלא לדבר כלל בבית הכנסת אפילו שלא בשעת התפילה, וכמעט שאפילו בדברי מוסר ותוכחות ותשובה לא היה רוצה לדבר כדי שלא ימשך מזה איזה דיבור של חול. והביאו המג”א סק”ג. והכה”ח סימן קנא סק”ח.
ובשם הרה”ג החסיד קדוש רבי ישראל אבוחצירא “בבא סאלי” זצ”ל, שסיבה גדולה שכמה קהלות בישראל ניצלו בימי המלחמה הגדולה, היא מפני שעמדה להם זכותם שהיו נזהרים מאד משיחה בטלה בבית הכנסת.
ובאגה”ק להאדמו”ר מוהרד”ב מליובאויטש זי”ע בנו דשו”ע הרב “אשר כל הקטרוגים למעלה ולמטה בבני חיי ומזוני הכל בא מזה אשר כל איש לשונו התהלך בארץ בעת תפילות הציבור”, וכבר נתחברו כמה ספרים וליקוטים בגודל חומרת העוון הזה אשר כעדות רבינו בעל תוס’ יו”ט בעטיה נגרם גזירות ת”ח ות”ט ר”ל.
ועוד מחומרת עוונו הגדול מנשוא כי לא רק לעצמו מקלקל שלא תתקבל תפילתו אלא גורם גם לשאר העם שלא יקובל תפילתן. [יערות דבש דרוש ד’, עוללות אפרים חלק ד’ עמוד ג’, עבודת ישראל עמ”ס אבות פ”ה מ”ד] ועוד.
ולכן מי שמכיר בעצמו שאינו יכול להתאפק מלדבר בעת התפילה טוב לו שלא יבוא לביהכנ”ס כל עיקר. מעלות המדות פרק ז’, שלמי ציבור י”ג:, פחח עינים להחיד”א “המדבר שיחת חולין בביח הכנסה טוב לו שלא יבוא כל עיקר” וכו’. כי הוא חוטא ומחטיא וגורם לשכינה שתסתלק מישראל וכעובד עבודה זרה. דרושי חח”ס [ח”ב דף ש”ט: דרשות לז’ באב] כי הבל פיו של המדבר דברים בטלים בתפילה טמא הוא ועל ידו מקבל התפילות מכניסן אל החיצונים והוי ליה כעובד ע”ז.
ועוון זה אין כמותו לרוע ומעכב הגאולה. ס’ יש נוחלין אביו של השל”ה “האלקים [לשון שבועה] בכל העבירות לא ראיתי לרוע כלדבר בביהכ”נ בזדון לבו וכו’ ומושך עליו כח היצה”ר ומזלזל בכבוד הקב”ה והוא כירבעם בן נבט החוטא ומחטיא ועון זה מעכב הגאולה”.
וכמה בתי כנסיות נחרבו עקב עוון זה. כדאיתא במשנ”ב סקכ”ז בשם הא”ר בשם כל בו. ויגדל ר”ל העוון מאד אם הדיבורים כוללים לשון הרע וליצנות וכו’ וביתר שאת בשבתות וימים טובים. איגרת הגר”א איגרת עלים לחרופה, כה”ח סי’ קנ”א סק”ח.
וכל הדברים האמורים אינם רק לענין חזרת הש”ץ, אלא גם על המדבר בשעת קריאת התורה, כדכתבינן בסי’ קמ”ו אות ב’ עיי”ש.
וגם אמורים על שאר חלקי התפילה, כשהציבור מתאספין יחד לתפילה שהיא עת רצון לפניו יתברך להתגלות לבא אל מקדש מעט, והמספר אז בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו ונעשה מרכבה טמאה ומכניס התפילות אל החיצונים ר”ל.
כל הספרים הנ”ל אין מדגישים בדבריהם על חזרה הש”ץ דווקא, אלא מיירי לענין זמן תפילת הציבור, ומפורש כן הוא בשו”ע הרב שכותב [בסעי’ י’] על דברי השו”ע שהשח בעת חזרת הש”ץ גדול עוונו מנשוא “שכל המשיח בביהכ”ג בשעה שהציבור עסוקין בשבחו של מקום מראה בעצמו שאין לו חלק באלקי ישראל”, ומקורו בזוה”ק פ’ תרומה (קל”א:).
כתב בספר ‘תוכחת חיים’ (תרומה) “אדם אשר נזהר בכל יכולתו שלא לדבר שיחה בטילה בבית הכנסת – מובטח לו “שיראה זרע, חפץ השם בידו יצלח, יאריך ימים, לא ימות לשחת, לא יחסר לחמו, ולאחר מותו תנוח נפשו בקבר לשכון לבטח, ואינם נרקבים גופו ועצמותיו”
Harav Hagaon R.Y.S. ELYASHIV ZT”L the פוסק הדור was fully aware,
1) of the ספרים הקדושים who write about all the השפעות טובות being Lag Baomer in Meron.
2) of all the Gedolim of the past and present who traveled to Meron for Lag Baomer.
3) of the hundreds of thousands of Yidden who get inspiration & Chizuk in Meron on Lag Baomer.
4) of the thousands of ישועות & מופתים that happen every year to those who travel to Meron for Lag Baomer.
5) of all the Kabbalists, Rebbes, Talmidei Chachamim, Chasidim who all disagree with him
YET, HE HELD, דעת תורה IS TO LEARN & NOT TO TRAVEL TO MERON FOR LAG BAOMER.
YET, THE OTHERS HELD THAT דעת תורה IS TO GO TO MERON AND GET THEHASHPA’OS TOVOS, CHIZZUK, YESHUOS AND MOFSIM, AND HONOR THE TZADDIK YESOD OLAM! You have your da’as Torah, I have mine. Welcome to yiddishkeit.
Who is making the zedakah?
Who’s pockets are getting lined for the needy?
Another gimmick.
דעת תורה:
“Harav Hagaon R.Y.S. ELYASHIV ZT”L the פוסק הדור was fully aware….
of the thousands of ישועות & מופתים that happen every year to those who travel to Meron for Lag Baomer.”
מהיכא תיתי
?
You imply that he believed such tales.
How do you know?
Maybe he held that they were ‘bobbeh mayses’.
כן נראה לענ”ד
To say R’ Elyashev said not to go is one thing but to say that he thought it was ‘bobbeh mayses’ is stepping onto the other side of the fence, as in Chareidy Yid Fence. Reb Eliyashev, a decedent of a great Kabbalistic family, knew very well the truth to these assets of going to Meron, he thought – nay Knew – that torah is greater Meron and gets you much further then meron. Even his Bubbeh knew the ‘mayleh’ of Meron so buubeh mayses just ‘don’t fit’ here.
However YOU did give away your status in Yehadus…….Nebach.
R Chaim Shmulevitz (I think) used to pay the bochurim not to go to Meron…